פסק הדין עסק במקרה לא פשוט של נערה בת 17.5 מדריכה בתנועת נוער של חניכים קטנים ממנה. במהלך אחת מפעילויותיה שהתה התנועה באולם ספורט באחד המושבים בארץ. באותו ערב החליטו החניכים להשתעשע בגלישה על מזרן ספורט שהיה באולם, ע"י העמדתו בצורה אנכית, ומדי פעם כאשר היה נופל העמידו אותו בחזרה על מנת להתגלש עליו שוב. באחת הפעמים, העמידה הנערה את המזרן הכבד וניסתה לחלוף מתחתיו לעבר צדו השני של האולם, כמה מהחניכים אשר לא ידעו כי המדריכה בדיוק עוברת מתחת התגלשו על המזרן בתורם והתרסקו יחד עם המזרן הכבד על גופה של המדריכה וגרמו לה חבלות חמורות.
משרדנו ייצג את אולם הספורט שבמושב, נגדו נטענה אחריות לנזק, וכן את חברת הביטוח המבטחת אותו. לאחר ניהול הליך ארוך הצליח משרדנו להוכיח בבית המשפט כי האולם המיוצג על ידינו לא נושא באחריות כלשהי לאירוע מפני שנקט בכל האמצעים הסבירים להזהיר את התנועה לבל יגעו בחפצי האולם.
בסופו של יום קבע בית המשפט כי על התנועה עצמה לפצות התובעת בגין נזקיה והתביעה כנגד מרשנו נדחתה.
